חלמתי חלום של רכבת נוסעת, קטר של קיטור מתנשף באת חפירה מלובן מעמיס פחמים, אל לוע הדוד הרושף. מולך דוהר על פסים בודדים, דוהר בהרים ירוקים, זרועות רועדות וברכים פקות, זרמים של זיעה נגרים. באפרים הרחוקים ליד הפסים, ילדים משחקים בתופסת כמו כל עתידם לפניהם, זוגות צעירים אוחזים יד ביד, באווירה של שלווה שאופפת כמו כל עתידם לפניהם פרות אדומות לועסות פרחים צהובים כשרוח קלה מלחשת כמו כל עתידן לפניהן גושים עמוסים של פלדה מסומררת עם תנע עצום בתוכם נעים לאין סוף בעיקשות כה עיוורת
ואיש לא עוצר בעדם. בפתחו של הדוד תוהה ואבוד ממשיך להעמיס הפחם, מבין פתאומית כי בדיחה אכזרית סובבה הפסים לאי שם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©