חכי לי פה, נערה, עד שאשוב חזרה
כי שנאה סובבת, בלילות אורבת
וחורשת רעות.
עד אשר בשקט פה נוכל לשבת
תעבורנה שעות. ארץ כואבת אראה,
אשר נושאת בשתיקה מכאוביה
ומקווה לטוב.
עינה עוד דומעת וטרם נרגעת,
בא לה חרש לבכות. חכי לי פה, נערה, הן עוד אשוב חזרה.
בוקר יאיר לך והיום יבואה
מקווה ונרגש.
אז לכי ונומי עד אשר תקומי
אל יומך החדש. חכי לי פה, נערה, עד שאשוב חזרה
כי אויב בשער מבשר על צער
שעדיין לא תם.
שם אעמוד בפרץ ואשמור על ארץ
שתעמוד לעולם. ילד בוכה שם בליל,
מי יעצור חלומות שהבעיתו,
מי עליו יגן?
אתו שם יושבת אמו הדואגת,
שרה שיר-ערש לבן. חכי לי פה, נערה, עד שאשוב חזרה.
בוקר יאיר לך והיום יבואה
מקווה ונרגש.
אז לכי ונומי עד אשר תקומי
אל יומך החדש.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©