היא: אנא, אנא, נתחתן מיד!
כבר חיכיתי לך עד בוש!
הוא: איך אוכל, ילדתי, לשאתך לי לאישה
ועוד אין לי בגד ללבוש. יום ולילה מול הפלך,
היא הרכינה גב.
ותפרה לחייל בגדי שני,
ומעיל, בצבע זהב. היא: אנא, אנא, נתחתן עכשיו.
ואתן לך הכל.
הוא: איך אוכל, ילדתי, לשאתך לי לאישה,
ועוד אין לי נעל לנעול? לילה - לילה מול הנר,
היא ישבה עד בוקר אור.
ותפרה לו מגפיים קטיפה,
וזוג נעליים מעור. היא: אנא, אנא, נתחתן עכשיו.
לבושך כולו הדור!
הוא: איך אוכל, ילדתי לשאתך לי לאישה
ועוד אין לי בית לגור? בוקר, בוקר, בדרכים,
היא מכרה את כלי ביתה.
וגילחה את מחלפות ראשה.
וקנתה לחייל בקתה. היא: אנא, אנא, נתחתן עכשיו.
כל קרוביי בראשם לי נדים.
הוא: איך אוכל, ילדתי,
לשאתך - ובביתי
אישה, ושישה ילדים!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©