חייל חוזר
ענני הערב אפורים
שוב ניצתים בו אורות העיר
לילה שקט מתחיל הוא כבר קרוב
דבר לא השתנה
וכאילו השתנה הכל
הנה ביתו
הנה מדיו נושרים
ספוגים בשמן ובחול ובת השלוש בפליאה צופה אליו
זמן רב, רב מאוד
מתבוננת בעיניו
מחפשת את פניו
בפני האיש ששב מן אבא זר, מותש ומזוקן
יושב כמו ילד באמבט
האם אפשר לגעת בו ממש?
האם לא יעלם מיד? ובת השלוש בהיסוס ניגשה אליו
ידה על הראש, מלטפת את פניו
מרחפת כמשב
אולי עכשיו הוא שב עכשיו הוא כאן, זוכר כל פרט ופרט
עברו מאז הרבה שנים
סיפור ישן בכלל לא מיוחד
אחרי הכל, הרוב חוזרים ובת השלוש בהיסוס ניגשה אליו
ידה על הראש, מלטפת את פניו
משכיחה את מכאוביו
אולי עכשיו הוא שב חייל חוזר
חושב בעייפות
שככה זה לחזור מקרב
חולף עובר
נספג ברחובות
הנה העיר שכה אהב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©