לכל אדם מגיע זמן ובו סימן שלא ניתן עוד לבוסס עצמו בבוץ וכשהזמן קרב לכאן שחור לבן חד ומוכן כמו סכין - אך לא כקוץ בשתי ידיו הוא כבר שבר אצבעותיו אך ציפורניו עכשיו שלופות כדי לנעוץ את המיטב שבחייו כן הוא חייב ובעיניו שב להופיע הניצוץ אני עומד עכשיו כאן לידכם בתור כמוכם אחרי החושך לא ראיתי אור אך למדתי מידה אחת, אותה לעד אנצור -הפיתרון הוא לחזור למקור רוח שמש אבק בשערי זה כוח החופש נספג בבשרי תני לי ללכת כי אותי סוחפים הדרך, החופש, הם לי מצפים שבור את זה! אז כבר עברתי את ההר והשפלות והמכר כאן לידי כדי להעיד שבמוכר ובניכר יש שאלות רבות מספר מיום ליום אל העתיד אך לא עצרתי ברגליי ורק צעדתי שתי עיני מוקדו בסכנה תמיד ואחרי ככלות הכל אני יכול כאן לעמוד מולכם קהל ולהגיד: אני עומד עכשיו רוח שמש אבק בשערי זה כוח החופש נספג בבשרי תני לי ללכת כי אותי סוחפים הדרך, החופש, הם לי מצפים שבור את זה! אז כך רצית אותי עכשיו? פח של זפת - או זהב? כשבליבך נגלה רעב? הזהו החופש עוד קצת מן החופש אם זה מוכרח להיות החופש אז לא אוותר על החופש הזה מרגיש מרגיש את זה מרגיש שהגיע הזמן עומד ומסתכל מול מה שלפני ומנסה שוב להבין את המתי האיך הלמה והכמה ולאן אמשיך משם אם בסוף ימצאוני בים? רוח שמש אבק בשערי זה כוח החופש נספג בבשרי תני לי ללכת כי אותי סוחפים הדרך, החופש הם לי מצפים עוד פעם רוח שמש אבק בשערי זה כוח החופש נספג בבשרי תני לי ללכת כי אותי סוחפים - הימים, הדרכים החופש, חופש, הוא חוף מבטחים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©