בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
למסיבת פורים
ווקסמן עמד בפינה מבוייש,
זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים.
"חשבתי שאתה בהודו" אמרתי לו
"אני בהודו" הוא אמר
"וגם אתה עכשיו בהודו
אתה לא מרגיש מוזר?!
אנחנו כאן אורחים לרגע
הבט סביב,
זאת לא המסיבה שלנו,
אתה מקשיב?"
"אני מקשיב" אמרתי לו
"וזה באמת שיר לא מוכר"
"נכון מאד" אמר לי ווקסמן -
"זמנך עבר". בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
לטיול שנתי
רוזמן נעלם עם הטייפ הנייד,
פתאום שמעתי אבי-רוד בין השיחים,
"המשאית לא תחכה" קראתי לו
"שיסעו כבר!" הוא אמר
"אני לא זז מכאן עד סוף הצד
זה קטע נהדר!
אנחנו כאן אורחים לרגע
הבט סביב,
זאת לא המשאית שלנו
אתה מקשיב?"
"אני מקשיב" אמרתי לו
"אבל מתחיל להיות לי קר"
"להתראות" אמר לי רוזמן -
"זמנך עבר" בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
ולא הכנתי שיעורים.
פיקסמן מזיע, רמז לי לבוא,
הוא רצה שנסתלק אליו לשמוע תקליטים.
"הפעמון כבר מצלצל" אמרתי לו
"שיצלצל" הוא אמר
"אין בכלל ממה לפחד
הכל כבר עבר,
אנחנו כאן אורחים לרגע
הבט סביב,
זה לא הפעמון שלנו,
אתה מקשיב?"
"אני מקשיב" אמרתי לו
"וזה חלום כל כך מוזר"
"תתעורר" אמר לי פיקסמן -
"זמנך עבר".
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©