ענן החרטה רועם בכעס, בעלבון ממטיר דמעות תוגה
תפרחת הבושה באון צומחת, מדושנת בכפיות טובה
זה זמן קציר, אני יודע, אבל אין רינה בין רגבי נפשי
כמו דחליל מקש אני תקוע, מסתכל על השדה שלי ובצד- גבעול נרעד בפאת שדה שלא עובד
מגלה לי סוד- דמעה לא עוד, לבטח
כי עכשיו זה זמן קציר- הכל הבכיר
זה זמן כביר ודמעה לא תישאר דמעה לנצח הולך היום ומתקצר- השמש כבר קרבה אל אופק נעוריי
צללי החרטה שלא נגמרת מתארכים אל ערב ייסוריי
זה זמן קציר, אני יודע, אבל אין רינה בין רגבי נפשי
קבור באדמה- אני שוכח- הקציר ישים קץ ליאושי ובצד- גבעול נרעד בפאת שדה שלא עובד
מגלה לי סוד- דמעה לא עוד, לבטח
כי עכשיו זה זמן קציר- הכל הבכיר
זה זמן כביר ודמעה לא תישאר דמעה לנצח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©