שלום לשפיות, ביי ביי לפסיכוזה,
ניצחתי את החרדה, יצאתי מהיפנוזה,
בלעתי תרופות, לפי דוזה, בלי פוזה,
עד שהפסיכיאטרים שינו ת'דיאגנוזה!
שלישייה בלי "פרוזק", תלמד על הפסיכולוגיה,
מי שמזלזל באלוהים הוא כבר ימציא לו פוביה,
אני לא כמו כולם, שנים נזהר מטכנולוגיה,
ובנוגע לאבא - אני זר לביולוגיה,
מלודיה, חדרה, מ-חברים שעלו מאתיופיה,
היפ הופ הרגיש לי "פראש" כמו השדות שבקולומביה,
לכן ה-אירוניה, שהמלל הפך קרש קפיצה,
מבחינתי, בלב הצלחה כבר לא מילה גסה!
במצב טיסה, מנמק על המוזה ששורפת,
ראיתי טונות של ירוק - אוטובוס של "אגד",
האמת לא עירומה, היא כבר לא מתפשטת
עד לרגע בו אפתח ת'פה ואגרד צלקת! אני צועד אל המחר
זה לא נגמר לי,
זה לא נגמר
לא מסתכל על העבר,
צועד קדימה, אני לא נשבר
אני לא נשבר החיים בנויים מלבנות, כל לבנה זו תקופה,
אם משכו אותי לאחור, אז רק לקחתי תנופה!
זו רק סופה, היא תעבור, בסוף השמש תזרח,
וקוטג' לא יהיה רק שם של מצרך, אני מוכרח
למצוא ת'נחמה אבל הבנתי שזה לא פשוט -אם,
לאושר יש חיי מדף של תותים,
אבל אני בוחר להאמין שהוא ישאר פה יום אחד
כי הוא בא בלי לצפות לו, כמו למצוא את "האחת"!
לפעמים אני מרגיש שאני רק מחלק מניסוי,
שמורחים לי את הזמן כמו משרד הרישוי,
ושזה לא משנה עד איפה כבר בניתי מסילה
אני נשאר כוכב עולה עם "מחלת הנפילה",
אם החיים מושכים למטה, אני לא מתעלם,
זה מיותר לי כמו דו שיח בתוך סרט אילם,
יש תמיד לאן לשאוף לכן אני פשוט נותן - פייט,
כי אם קופצים למים, אז צריך להרטב קצת! אני צועד אל המחר
זה לא נגמר לי,
זה לא נגמר
לא מסתכל על העבר,
צועד קדימה, אני לא נשבר
אני לא נשבר בניתי גשר, מילולי מאותיות של רגש,
גשם, קולות בליבי מול קרני שמש,
נפש, תלמד לשמוח בחלקי
לטעות זה אנושי אבל למחול זה אלוקי! אני צועד אל המחר
זה לא נגמר לי,
זה לא נגמר
לא מסתכל על העבר,
צועד קדימה, אני לא נשבר
אני לא נשבר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©