בארמון הנה שמה אני מתרוצצת,
וסביב רוב הדר ותפארת נוצצת,
ושרים, ופחות, ולשכה, ומועצת,
והכל מדברים בעברית כה נמלצת - אני מתפוצצת! זה יפה, ונעים ונחמד,
אך אני , לא אחזיק מעמד! פה חסר לי, חסר לי דבר מה,
אבל מה - לא אדע בדיוק.
חסרה לי פה קצת מהומה
עם קולות וריחות שבשוק. וחסר לי עשן הכיריים, וצריחות השכנות בין ערביים,
וצלצול הגיגית והדלי,
לאחר - זה לא כלום, אבל לי,
לי חסר גם שלמי בעלי
להוריד על ראשו נעלי. כי הכל פה יפה ונחמד, הה אלי,
אך זה לא בשבילי, זה לא בשבילי! מסביב מתהלכים במצנף ומגבעת,
משתחווים וקדים בנימוס על כל צעד,
והכל מסודר וחתום בטבעת,
ועובר חתימות מני ועד אל ועד -
אני מתפקעת! זה יפה, ונעים ונחמד,
אך אני, לא אחזיק מעמד! כי חסר לי, חסר לי דבר מה,
אבל מה - לא אדע בדיוק.
חסרות לי, מחוץ לחכמה,
השטויות המתוקות כצימוק. חסרים לי החומץ, המלח,
החרדל, המתבלים את המלך.
וחסר לי הטל המציץ
מירקרק של תלתן וחמציץ,
וחסר לי שלמי בעלי
הפושע הזה, הפלילי! כי הכל פה יפה ונחמד, הה אלי,
אך זה לא בשבילי, זה לא בשבילי! הוי, החוצה, החוצה הנפש נכספת,
אל השום, הבצל, והצנון והלפת,
אך נדמה לו יכולתי הייתי חוטפת
עמדי את המלך הזה לתוספת - אני מטורפת! כשנכנסתי ראיתי מיד
שאני, לא אחזיק מעמד. כי חסר לי, חסר לי דבר מה,
אבל מה - לא אדע בדיוק.
לא תמיד העיקר החכמה,
גם השטות מחפשת סיפוק. כי הלב - שום דבר לא עוזר לו,
אם חסר לו דבר מה, זה חסר לו.
גם כשמלך כזה חכלילי
משגע כמעט את כולי.
הוי, חסר לי שלמי בעלי,
בתור מלך פרטי, לא כללי. כי הכל פה יפה ונחמד, הה אלי,
אך זה לא בשבילי, זה לא בשבילי!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©