ובא הרגע. ודיברה היא הבנה
ביום של חול שאך הפך לחג
באה ברוגע, והיא משוב לתהייה
והכל מדבר בקול אחד.
מתבהר. זהו זהו זהו - זה זה
זהו זהו זהו - הוא זה
אז - זהו זהו זהו. זה זה. היא מרקיעה עם שחר אור לראות את שמעל צופה ליבו של כל בניין אדם
קולה שירה בנועם ליל
עוטרת היא כסותה. ואורה על כל הוא העניין, הזה. זהו זהו זהו. בצעד רם אל בית נפשי לבושה היא בגדי
נחה היא עלי במלא טבעה
יוצאת איתי לפגוש עולם
לדבר בינה
לשאת אותה איתי, לומר שירה. הזה. זהו זהו זהו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©