זה היה ביולי עת לילה ודממה
מרחוק על גשר מפוחית הומה
שט חרמש ירח על גגות הכפר
וברחוב שמח, אהובי עבר. מנגן העלם קול עמוק ובס
ופתאום ינוח ובידי יאחז
אז יאמר העלם בחיוך שובב:
"די לך מפוחית, נוחי, נוחי נא עכשיו". זה היה ביולי עת לילה בלי שינה,
"שוב אינך דרושה לי מפוחית קטנה"
"את שתיכן אהבתי", לי דודי אומר,
"אך אותך אהבתי בהרבה יותר".
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©