מילים לשיר זה דודי מדוד – יונה עטרי

בתוך חוצות ירושלים
קולי אשא ואתחנן:
יכה הרעם משמים
את בעלי שלמי אמן! יפצפצנו הברק
ותגלגלנו הקדחת,
הביתה הוא מופיע רק
כשחסר לו המרק
או הצלי שבקלחת. כי בחוצות הוא מתרוצץ
ועם לצים הוא מתלוצץ
ומבקבוק בלי קץ מוצץ-
(מה, שאשב כמו בול עץ?'
מהר הביתה, אץ קוצץ. זהו, זהו, זה לא סוד!
זה לא סוד, יכהו רעם!
לץ, גנב, בטלן!
ונבל ובן בליעל!
(אי, זה דודי מדוד
וי, זה בעלי מבעל' הוא מתהלך כגיבור ציד
כיסיו ריקים, ראשו נבוב.
בתוך השוק הוא בעל בית
ועל משכב הוא בעל זבוב. בפני זרים בעיר ציון
לא אדבר בו דברי בלע,
אבל יכוהו שטפון,
וירקון ושידפון,
זאת אבקש ואתפללה. בבוקר הוא הולך בטל,
בערב הוא יושב בטל,
בלילה הוא שוכב בטל-
(זה לא נכון! ישפוט האל!'
הביתה חיש, חכם בליל. זהו, זהו זה לא סוד. הה, בחורים יש כתפוח,
כארזים וכברושים.
אבל אותי נשאה הרוח
אל שלומיאל חדל אישים. בפני זרים רוחי אכבש,
רעות לא אדבר, חלילה,
אך שמכבש אותו יכתש
ישר הפוך מסוף עד ראש
עד גמר וחוזר חלילה. נפשי מרה עלי, אבל
ליבי, אבוי לי, לא חדל
אותו לאהוב את הנבל (על זה אני צועק: חבל!'
מהר הביתה, ראש גמל! זהו, זהו זה לא סוד. מהר הביתה, נאד של יין!.