עוד יומיים או שלושה
סוף יבוא להרגשה שנמאס לי ודי לי יותר כדאי לטפס אל ראש מגדל
להשליך עצמי לרחוב
אל חיק הסוף הטוב
שיהיה ברור שהלב שבור
כמו שכבר קרה לא פעם
חיכיתי לחתן בן שטן הוא לא הופיע
וכל המוזמנים אמרו נלך הוא לא יבוא כבר
נותרה המסכנה בשמלה הלבנה
ושוב לבד כמו תמיד בעצם רק אתמול
יפה היה הכל
והרגשתי נפלא
כמו ציפור קלה
כמו לפני שמחה גדולה
אבל המציאות במין כזאת רשעות
על פני טפחה בבשרי חתכה
והפכה שמחה לעצב
קיויתי לפעמים אלוהים אותי יושיע
אך אם הוא באמת קיים
אז שכעת יופיע
למה זה זנח ואיך אותי שכח?
ושוב לבד כמו תמיד נדמה לי שרבים בינינו זקוקים עכשיו ליד אוהבת
אני חושבת אולי אתם?
אולי אתם? ושוב לבד כמו תמיד עכשיו אלי חוזרים
רק זכרונות מרים
כשאבי נפטר בנובמבר קר
שתי עיני בכו נהר
ואמי המסכנה אחרי שלושים שנה
לא הבינה איך בעפר כיסו
את האיש שהיא אוהבת
ביקשתי לחבק, לחזק אך לא ידעתי
רציתי רק לומר מילה
רציתי לעזור לה
ובמותה פתאום בכיתי כל היום ושוב לבד, כמו תמיד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©