החורף מגיע והסתיו כבר הלך,
הגשם יורד על ביתי.
השיר הזה כבר מזמן שלך, למרות שאת לא איתי. ורד, את אהבת ילדות,
כזאת שאדם לא שוכח.
אהבה שהיא כמו מציאות,
כמו השקיעה והירח. אז מה עכשיו,
אני תוהה ושב, בך כה מאוהב, חולם על שפתייך,
מקדיש לך שיר על הסתיו, ממני אלייך. מכיר אותך כבר חמש עשרה שנה, ואף רגע לא נשכח, מאז שבאת בשמלה לבנה,
אני הכרתי מלאך. אז מה עכשיו,
אני תוהה ושב, בך כה מאוהב, חולם על שפתייך,
מקדיש לך שיר על הסתיו, ממני אלייך יושב עכשיו ומנגן לים,
שירים שאף אחד לא שומע, נתתי לך ורד שלא קיים, ורק אלוהים יודע.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©