מילים לשיר ופתאום געגוע – רונית אופיר

ופתאום געגוע
כמו צמא אל הנחל
והבאר כמו נשאבת
עד הסוף, עד החול -
לא אבין עוד מדוע
רעותך לא נשכחת
וכמו חיה האבן
המכסה על הכל ואלף מטריות שחורות
הולכות עדיין בגשם
את לב הסערה שוברות
בזעם וסליחה
ואלף מטריות שחורות
בזעם וסליחה
ואלף מטריות שחורות
רוצות אליך לגשם
ואהבה אליך קוראות
והיא כולה שלך. וחוזר שוב היופי
של היד המפלסת
את חלום נעורינו
עלי ארץ רבה
ורושמת בנוף היא
בין חולות ובזלת
גם את שאת נערינו
בצבעי דם ליבה. ואלף מטריות. וצומח העצב
ונפתח כמו פרח
ואינני יודע
אם אביב הוא או סתיו
אך ירוק הוא הדשא
בסופה של הדרך
המחבק אותך רע
כמו שירנו עכשיו. ואלף מטריות.