יושבת בבית וחושבת- מה איתה. רואה את הקיר ואת הדלת למולה. עוד מעט היא תקח את הילדה מהגן- מתוקה. ואחר-כך יחזרו הביתה בזמן, שוב לבדה. יום ועוד היא שוב רואה איך שהחיים עוברים במראה עוד שערה לבנה והפחדים, הפחדים. פתאום שבוע שחלף בלי שתדע וכבר אמא שלה שאלה שאלה: "איפה חשבת שתהיי בראש השנה". ורק בראש שלה אותו תקתוק בלי הפסקה יום ועוד היא. פגשה ידיד שממזמן לדקה ואפילו חושבת שוב לנסות כך אמרה אז אולי יביא לה המחר את עצמה בינתיים עוד יום כמו אתמול, בלי התחלה יום ועוד היא.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©