מישהו מצייר לך את השביל,
עכשיו את צוחקת.
פונה להביט, מישהו רוחץ שוב בליבך.
את לא ממהרת, ילדה אמיתית. ודי לחלום, את התמונות מין העבר.
הוא לא יחזור אלייך משם.
אז תתרחקי, אל המחר. בין זרועותיו,
של האיש שאוהב אותך עכשיו. ואת מול ברירה להתחלה,
במה את בוחרת? ולמה בוכה?
יש לך מין בדידות באהבה, היא לא ממלאת אותך, ואת בשלך. ודי לחלום.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©