שמו הוא ואנקה מרוזוב, טהור כתפילה,
ובאיש, רבותי, אין אשמה.
זאת מארוסיה אשר את ראשו בלבלה
והוליכה אותו כסומא. זה התחיל בקרקס, שם ביקר לתומו,
והנה לולינית בכחול.
סתם אחת זה היה טוב יותר בשבילו,
אבל ואנקה שכח מהכל. עלי חבל במרום הזירה היא הלכה
וגופה ממשות וחלום.
ובואנקה הטוב התשוקה התלקחה
ותבער בו כאש גיהנום. הוא פיזר את כספו על ימין ועל שמאל,
מה אכפת לו בכלל ובפרט,
ומארוסיה ארבה לו היום כמו אתמול,
הו, כי לה זה היה כן אכפת. הוא אכל רק גריסים בחלב כמו קדוש,
כי מארוסיה שלו כך רצתה.
הרי הוא את ליבה השתגע לכבוש
שאיתו היא תחלוק מיטתה. הוא בכלל לא חשש, הוא אהב בשמחה,
אהבה לא גורמת שום רע,
אבל ואנקה מרוזוב, הו, מה זה איתך
איך הפכת לולין בזירה?.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©