מילים לשיר השיר של זינה – הפיג'מות

זה הפרק שקוראים לו עכבר שבו כרגיל לא קורה שום דבר סיפורנו מתחיל יום שלישי שעבר לכאורה היה זה עוד יום מיותר גרי המסכן היה עסוק בשיער שהלך והדלדל, ונראה כנגמר הוא בכה, הוא בכה, אבל כלום לא עזר גם לא עודד, כמה מפתיע, הוא מוזר אני מוזר! אז גרי הלך כדי לבדוק מה עושים איך, לעזאזל, את הקרחת עוצרים? האחות נכנסה בחיוך בלי בושה בדקה, ואז ביקשה "תשתעל בבקשה" נבדקה הראייה, השמיעה והלב וגם איזה תרגיל מתיחה קצת כואב ואז אחות אחרת נכנסה ולחשה אם רק אפשר להשתעל בבקשה גרי לא ויתר והמשיך עם הבדיקות רצון גדול בער בו לגדל שוב שערות הוא חשב שזה נגמר, הייתה לו הרגשה כשאחות שלישית אומרת "תשתעל בבקשה" אז דקרו אותו, בדקו אותו בפנים וגם בחוץ ובזמן ההמתנה גרי קצת נהיה לחוץ האם המטרה שלו יותר מידי קשה? ולמה רק אומרים לו תשתעל בבקשה? הוא רץ כמו הרוח כאילו אין מחר כל כך מותש, חשב, בטח עוד לא מאוחר מי זה שיצליח להצמיח לו שיער בטוח בתוך אקווריום, הלוא זה העכבר אבל אתם יודעים עד כמה הטבע הוא אכזר גורלו של עכברנו הוא רע, נורא ומר.