עכשיו היא מוכנה ללכת,
אבל אתה מחזיק בה -
כאילו לא לקחה ממך הכל,
כאילו בעזבה,
תסחוף אותך איתה אל תוך החול,
אל תוך עצמה יום וליל עוד יום ולילה
אתה נושא איתך שממה
שאין לה סוף:
אף פעם לא די לה,
אף פעם לא די לה. ניסיתי להראות לך דברים פשוטים,
אבל אתה מכיר אותם מזמן:
דברים פשוטים, אמרת לי,
הורסים אותך לפני שתם כוחם,
ובינתיים
יום וליל, עוד יום ולילה. הבט אל השדות, הבט אל השמיים
יש ריח של לבלוב ושל פריחה:
ורק צריך לנשום אותו,
ורק צריך לקחת אל ליבך:
אבל אתה -
יום וליל, עוד יום ולילה
נושא איתך אותה שממה,
ובלעדיך - לא אוכל לה
עם כל אהבתי לך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©