מילים לשיר השיר האמיתי – שונרא

האישה הזאת שהיתה אצלי היום, היתה כאן במקרה
היא באה לחפש כאן גבר, גבר שגר כאן לפני
איכשהו היא לא יוצאת לי מהראש
וזה לא רק בגלל החולצה, שהיא לבשה מתוצרת "מוש"
היא שאלה אותי לטלפון שאולי השאיר
ואני, לא היה לי ממנו כלום, חוץ מתמונה על הקיר
הראיתי לה את התמונה והיא גיחכה
בתמונה רואים, מעיל וכובע וידיים של אישה.
נתתי לה את התמונה, לי היא לא היתה נחוצה
תודה אמרה ומייד הסתלקה
מעיל וכובע וידיים של אישה
יצאו מכאן וגם אישה שמבטה מיואש
אולי אלמנה, אולי אלמנת קש.
עכשיו כל מיני אינטיליגנטים
שמבינים בשירים, ובביצי ציפורים
יכולים מצדי, להמשיך לכתוב בעיתון
אני יודע, מי יהיה כאן, שיצחק אחרון
זה רק הפה שלי קולח, באופן לא צפוי
והוא משאיר אותי - לגמרי שפוי.
אני נשארתי בחדר, המשכתי לחפש
את השיר האמיתי (אולי את השיר הסופי)
והתמלאתי תחושה, שאולי אותה אישה
נשלחה אלי הביתה עם תכלית וסיבה
שהרי היה לי על הקיר, מין עולם כזה סודי
בדמות מעיל וכובע וידיים של אישה
כן הידיים, זה המפתח!
טבעת מתומנת על היד השמאלית
וציפורניים עשויות היטב, ולקה שקופה
בדיוק כמו אצלה, אצל אותה אלמנה
שבאה לחפש אצלי משהו,
היא באה לחפש אצלי משהו מעברה.
עכשיו כל מיני אינטיליגנטים,
שמבינים בשירים ובביצי ציפורים
יכולים בודאי לנשום לרווחה
הם יודעים שלא יאונה להם כל רע
זה רק הפה שלי קולח באופן לא צפוי
והוא משאיר אותי - לגמרי שפוי
עכשיו לסיכום העניינים שאף פעם לא מסתכמים באופן עגול
גם בתמונה, שהיא אוסף פרטים, השלם יותר גדול
ונכון שלא מיהרתי לקטוף את הפירות
למרות שעשיתי בדמיון איזה שני מיליון חזרות
בקשה קטנה לי מכל מאן דבעי
להמשיך להלך בשבילים שלי.
עכשיו, כל מיני אינטיליגנטים,
שמבינים בשירים, ובביצי ציפורים
מתבקשים בזאת למחול
וזאת לא כל אחד יכול
זה רק הפה שלי קולח באופן לא צפוי
והוא משיר אותי - לגמרי שפוי.