נפתחים חלונות
ופורחים זכרונות
וקרוב הרחוב
הו ימים יפים ולאיטו שב הזמן
אל ביתו הישן
אל ביתי שנשכח
בין גגות הרעפים וצופות בו עינינו
ועפות בו יונינו
וחולפות בו שנותינו
ובוכות וצוחקות אהבותינו בוא נלך ונחזור
ונחייך ונזכור
הנה סוף הרחוב
בחצר ביתך כאן הזמן לא עבר
השען מת מכבר
מה נשאר
אם לא אהבה שכולה שלך וצופות בו עינינו
ועפות בו יונינו
וחולפות בו שנותינו
ובוכות וצוחקות אהבותינו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©