בין עצים את קיניה בנתה
ברחובות בשכונות ובכפר
הארץ כולה היא ביתה
מן הואדי ועד לכיכר
מול עוולות מצוקה ואיבה
לא תיסוג ולא תוותר
היא הדגל והיא התקווה
שיכול להיות טוב יותר כמו תפילה היא עולה ועולה
כמו ניגון שאלינו חוזר
היא כחולה וצלולה כמבט
אמונה בליבו של שומר
תשעים ועוד תשעים ועוד תשעים שנה
כל יום צעירה עוד יותר בימים של סופה ושל חול
כשרוחות מאיימות על הקן
העיניים כמהות לכחול
והלב מחפש לו מצפן
את השרוך הלבן כתפילין
ניקשור שוב על לוח ליבנו
ואם רק באמת נאמין
התשובות נמצאות בתוכנו כמו תפילה היא עולה ועולה. בשמיים כחולים תעופף
גוזליה רבים מלמנות
מי ירים את עיניו ויראה
להקות צפרים ממריאות כמו תפילה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©