ואת אומרת לי בוא נצא לאיזה נופש
כמה כבר אפשר לצאת למסיבות
גם האלכוהול לא תמיד מבשר על חופש
שוב להפסקת האש ושוב למלחמות ואת שמה סימניה בינינו
אומרת שנגמר הפרק שכתבתי לכבודך
מגדל של לבנים שוב מפריד בינינו
בין כל ההריסות חוזר שוב והולך ונזכר שוב ביום נסענו שנינו לצפון
שוברים את החוקים עפים מעבר לדמיון
ונכנס הכישלון צלצל חזק בפעמון
אם להגיד לך ת׳אמת מפחד לבד לישון ואיך אמא אמרה לי מי שרב הוא מאוהב
אז למה כבר שנתיים את מפנה לי את הגב ואת חושבת לך שאולי אני טעיתי
אם אפשר ללכת לספר כבר להורים
מודה אני אדיוט אומרים שהשתגעתי
במחשבות קצת עמוקות וטקסטים רדודים ואת שמה סימניה בינינו
אומרת שנגמר הפרק שכתבתי לכבודך
מגדל של לבנים שוב מפריד בינינו
בין כל ההריסות חוזר שוב והולך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©