הפספוס הוא תלוי על הקירות, הוא באבק על התריסים שבחלון, שעל הכוננית, על השטיח בסלון. הוא בחריצים שבין המרצפות, ברווחים שבין הפטישים, שבין המיתרים, בין הדפים, בין השורות. הוא במקרר, הוא בחדר השינה, בכתמים של האמבטיה הישנה, עומד בראי, מסתכל. ואתה יוצא לרחוב הראשי והוא קורא לך. משלטי החוצות, מחריצי הפרוצות, הוא נמצא בכל צעד שני, כמו לובן מעבר החצייה. הפספוס הוא במעברי החצייה, באוטובוסים, ברמזורים, בדרך אל האל ואל האל בחזרה. הוא במלוא הדרו בכשלונות, בתבוסות, בהפסדים. אך שם גם בהצלחות, בצנחונות, בהשגים. שהרי אם כך, בכזו קלות, בזמן כל כך קצר, בכזו פשטות, אפשר היה לחשוב ש. ואתה יוצא לרחוב הראשי והוא קורא לך. משלטי החוצות, מחריצי הפרוצות, הוא נמצא בכל צעד שני. ואתה יוצא לרחוב הראשי והוא קורא לך. מבובות השעווה בחלונות הראווה, הוא נמצא בכל צעד שני, כמו רשרוש המטבעות שבכיס. הפספוס הוא ברשרוש המטבעות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©