זהו שיר על זוג ישישים
בטבריה לחוף ים גנוסר
שעברו את גיל השישים
לפני שנים תריסר
הזקן תשוש וגם כפוף גו
אך רואה עדיין את עין גב
ותודה לאל אב רחום
זוגתו רואה את כפר נחום. שלושים שנה השליך הרשת
אחז במשוט ככנר בקשת
במשוטים הזין את הגלים
עד ששמע את קול החליל
לא קול החליל היה זה חי שמים
אלא זמר סירונית שעלתה מתוך המים
לצודך בקסמיה לאור היום
ולכן ירדה סירתך לתהום. הייתה זו שרקייה רעה ממזרח
ששרקה בגלים כשהשמש זרח
אילו הייתה זו בת הים
מדוע נותר הוא חי קיים
את עיני זוגתו הישיש ניגב
ראתה מרחוק אורות עין גב ובלוגמו מן הקפה החום
קרצו לו דייגי כפר נחום.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©