כל פינותיך השכוחות,
פולין האפורה,
היו אז כתר לראשך,
אזי אמרו שירה. בלנצוט חי סבי שלי.
בנובי סונץ', דודי.
בסנוק, דודתי הקימה,
בית יהודי. מגור וורקה, באו,
חסידייך השלמים.
מבנג'ין, סוחרייך,
בזהב ובדמים. מחלם, חכמייך.
וכסילייך לברכה.
ועניי עירך נבעו,
מעמק הבכא. ונגן התהלך בהם,
בכול האתרים.
היה זה נגן יהודי,
פורט על מיתרים. וכליזמרים ניגנו אותו,
את לחן הכינור.
אותו מזמור צוחק, דומע,
הזרוע אור. כל פינותיך השכוחות,
פולין האפורה,
נותרו בחוסר כל,
עם תרנגול הכפרה. ובאשר אבואה שם.
ובאשר אלין.
אשאל לו, לניגון היהודי,
שלפולין.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©