מה דקים עלי האורן
מה עבים גזעי הזית
ואהוב כרכוב הבית
ליונה ולחרוב ממרומי הרי הבתר
איש גלש אל תוך הואדי
עוד מעט יאמר כבר באתי
אל ביתי אל האהוב לא נעלתי את הדלת
על השער אין בריח
כי ידעתי שיגיע
יום אחד עייף עצוב ילטף את כד המים
ויריח את הלחם
ופתאום יקום ללכת
אל הדרך לבלי שוב עוד הטל דולף באורן
והצל נופל בואדי
הוא יצא ולא ידעתי
למה בא ואיך פרח ומאז רבים חולפים פה
ובכל אבק פורח
אבקש את האורח
התמוה, המשולח צוננים בכד המים
בתנור לוהט הלחם
שב עמי ואל תלך עוד
כך אומר לו למשולח כשני עיני מבכי
על ראשי הלבין השלג
אך רגלי עודה כושלת
אל הדלת בה הלך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©