אנחנו: אולגה, משה וגיזלה - חי האל! -
ה"מאמצות" של צבא ההגנה לישראל
וככה סתם, כ"הובי" פלוס חזון ואידיאל,
עובדות אנו בוועד (הממ.) למען החייל! נכון שיש תרומות והגרלות והקצבה
ויש מועדונים ורסטורנים לצבא
ולא רק התקציב את הפרבלימות כאן פותר-
אל לו היו לנו, נאמר- שלושים סכומים יותר. היינו מאמצות,
היינו מאמצות
את הצבא כולו, בשתי ידיים אמיצות!
וסוניה רבינוביץ',
וברוניה חיימוביץ'
וטוניה קנטרוביץ' -
היו מתפוצצות. אנחנו בלי פורמליות, סנוביזם או קימוץ
נותנות לכל חייל עברי לחוש מה זה אימוץ.
ומאמצות אנחנו כה חזק - שמשום מה,
אומרים שלחייל, פשוט, נגמרת הנשימה. . . נכון שכאן לא ויצ"ו ולא "אימהות עובדות"
וזה שכאן עושים דבר-מה מראות כל העובדות!
אך לא תמיד הפרסונל את הקשיים פותר
ולוא היו לנו, נאמר, שלושים עובדים יותר. היינו מאמצות,
היינו מאמצות
את הצבא כולו, בשתי ידיים אמיצות!
ופניה הורודצקי,
ומניה בורודצקי,
וטניה סלובודצקי -
היו מתפוצצות. אנחנו, בתפקיד הזה, הצלחנו לשלב
אימוץ אימוציונלי, היוצא מתוך הלב,
עם יחס חם, ועם גישה אישית, והכרות
(כי רק נשים יודעות עוד מה זה חום והתמסרות.) נכון שגיל-הפנסיה זה כבר לא אותו הדבר
כמו "משק פועלות" של אז. וכל מה שעבר.
וסוף כל סוף, אנחנו אימהות למישפחות -
אך לו היו לנו, נאמר שלושים שנים פחות. היינו מאמצות,
היינו מאמצות
את הצבא כולו, בשתי ידיים אמיצות!
והניה קוסוביצקי,
וגניה בז'וחוביצקי,
וז'ניה גרבוביצקי-
היו מתפוצצות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©