מילים לשיר הם לא מבינים מה זה בלי שמש – עדנה לב

יושבים עלי שבעה, משיחים בדאגה, שזה התחיל אצלי בשיר, שאגמור עוד בתורה. קשה לי להסביר שים זה בנשמה. כשפתאום רואים את השמש, זה סימן בכלל לא רע. עומדת במרפסת, מצלמת לי ים, ובכלל לא משנה שיצחקו כולם. מחכה משלוש לאותן שקיעות יפות, מתאוררת בחמש לצלם זריחות. כולם פה צוחקים, שמצלמת שמש. נורית כבר מודאגת, "היא מצלמת לנו ים", סימה מוסיפה בנימה של מקוננת, "עוד תחזור לי בתשובה, הילדה, כמו כולם". עומדת במרפסת. ואני שוב מסבירה שלי - ים זה רומנטי, ועושה לי לצחוק, לחיות ולנשום, ושלא בכל עיר יש לי ים ושמיים, וכאן הם ממש מאחורי הוילון. הן אומרות שמובן שעצוב לי בלעדיו, מסכימות שזה נורמלי, שלבד לי כאן עכשיו, בלעדיו זה ברור, בגללו אז מובן, אבל מה פתאום התחלת לצלם לנו ים? יושבים עלי שבעה, מביטים בדאגה, שזה התחיל אצלי בשיר, שאגמור עוד בתורה. אז איך להסביר שים זה בנשמה, ואם יש כבר זמן לשמש, זה סימן שכבר לא רע.