הנה יש לי אור ירוק אני אסע לאט, אל הבית שנמצא רחוק, אם אמצא אותו אז אשתוק. אמא ששואבת על כתפיה הדליים, קצת כבדים, אין לה עזרה לסחוב את כל האשמה, הלוואי והיא תמצא. וביער הדובים ואני פוחדים מהפער בין זריחה לזריחה. בטח זה יגיע גם אליי, אפילו היא אמרה שאחרי כל השנים באים פתאום חיים, קשה לי קצת להאמין אולי בגלל שאצלי זה מבולבל, אולי בגלל שהיא יפה, היא חושבת שאהבה זה כמו אצלה, הלוואי עלי. וביער הדובים ואני פוחדים מהפער בין זריחה לזריחה. וביער הדובים ואני מודדים את הלבנה את הסהר, זה לא טוב - הלבד. בטח לא היו באים היום, אוויר הופך אדום, אולי אקח אותי לשם ואז אוכל לתת לכולם, הלוואי עליי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©