בלילות כשאני לבד,
אני פתאום נזכר איך באותו מבט,
נתקלנו זה בזו,
רעדנו מבפנים,
ולא היה לי מה לומר,
עוד רגע והכל נגמר. ואת היית כה רחוקה,
ואת אף לא אמרת מילה.
רצינו לדבר,
רצינו עוד יותר,
החזקנו אצבעות,
רוצה אותך מאוד,
הלכתי שבי אחרייך. היינו ילדים,
היינו אוהבים,
הכוכבים רק שלנו בשמיים.
היה לנו טוב,
רצינו לאהוב,
חיבקתי אותך בשתי ידיים. רציתי לקרוא את המחשבות,
לחוות איתך ביחד את אותן הרגשות,
בין כל המילים,
ובין כל השירים,
פניתי אל לבך,
אין עוד אחרת מלבדך,
רוצה שוב ליפול בין זרועותייך. היינו ילדים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©