אצלי הבית ריק ,אצלה האור דולק,בחדר מתפרק לבד,
היא בטח לא לבד, הוא בטח שם תיד ומלטף את הפנים שלה.
איך זה להיות איתה באותו מיטה,אני הייתי זה שמחבק.
אני לבד עכשיו, כמו מפקד בקרב שאת ההגנות שלו הוא מפרק. וכל הרע הזה שיוצא ממך את שורפת
אותי עם כל השגעונות שלך
איך את בורחת מהאור, משאירה לי את הקור
את אומרת הוא אוהב אותך
והפחדים שלי גברו עלי ואין מי תלחם עלי
אני הייתי היחיד שלך. נמאס ממלחמות, דרמתית ברמות
כל יום הופך איתך למלחמה,את משהו מסובך,
גם הקודם ברח, היום אזרוק תזיכרונות לפח
את זוכרת ש, כשחיבקת אותי תצמרמורת שעברה בגוף
הנשיקות איתך, החיבוקים שלך, איך הכל הולך פה לאיבוד. וכל הרע הזה שיוצא ממך את שורפת
אותי עם כל השגעונות שלך
איך את בורחת מהאור, משאירה לי את הקור
את אומרת הוא אוהב אותך
והפחדים שלי גברו עלי ואין מי תלחם עלי
אני הייתי היחיד שלך וכל הרע הזה שיוצא ממך את שורפת
אותי עם כל השגעונות שלך
איך את בורחת מהאור, משאירה לי את הקור
את אומרת הוא אוהב אותך
והפחדים שלי גברו עלי ואין מי תלחם עלי
אני הייתי היחיד שלך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©