לזכור את היום, היום בו הלכת. למחוק את הרגע הזה לעולם. כיצד במילה של פרידה, לי הכאבת? וקול צעדיך נדם? לחיות כל רגע בו תשוב אלי, כשהשלכת אדומה. לחיות כל רגע בו תביט אלי, ותאמר את הכל בדממה. ושוב ידך מלטפת, ושוב פניך קרובים, אתה ואני והלילה החם, כמו היית איתי לעולם! אזכור את הליל, לבד בלעדיך, ושוב לקוות ליום בו תחזור. מתי שוב אראה למולי את פניך? הבטחת לשוב, הן תזכור! לנשום כל רגע בו תחזור אלי, בערב של אדום כהה, לחיות כל רגע שוב, ועד בלי די, שוב לחוש את הערב הזה. ושוב ידך מלטפת. ושוב ידך מלטפת, חוזר האתמול שאבד, הן גם אם אפור, והסתיו מסביב! הן ישנו האביב של מחר!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©