הזמן הכפרי הדשן הרחום
כמעטיני הפרה אל הדלי
השמש חובקת את רוך היקום
לוחשת כולך שלי ובפתח הרפת האם והבת
ההולנדיות. בלובן ושחור
כמים בשוקת נשכח המבט
סילון לחלוחי של אור אי שם מפוחית מקדמת בבכי
את פני השעות העוברות
רק רגע אחד מן הזמן הניצחי
נשאר בעיני הפרות צהוב ורחב השדה לפיתחי
מול אור האילן הפורח
הבוקר ירוק, בעיניך אחי
ירוק ועמוק וזורח שיוויתי נפשי בשוכבי ובקומי
בטל הניחוח השחת
כגמול עלי אימו, כגמול עלי יומי
וטוב לנו, טוב לנו יחד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©