איתה הייתי עוד מימי הגן,
יחדיו לעגנו לשיני הזמן.
הזמן צחק לי כמנהג שטן,
גדלה בינתיים והלכה מכאן.
בחדרי הלב רק הזכרונות
והזמן חוזר באלפי תמונות
וכל התמונות לי לא משתנות. הוי האהבה, הוי האהבה,
מה היא לי עשתה, מה היא לי עושה?
התשמע היא את פעימות-לבי?
היודעת היא עוצם-כאבי?
הוי האהבה, הוי האהבה. רץ אחריה בשבילי עפר,
עולה אליה במרומי ההר.
נלחם עליה וקורא תגר,
חושב עליה והיום קצר.
זהו האביב של ימי-חיי,
זהו חום האש בדם-נעורי,
זוהי הסיבה לחלומותי. הוי האהבה. בעקבותיה שוב אני הולך
ולהגיע לא יודע איך.
שואל עליה, תועה ומסתבך
וכך בדרך עודני משתרך.
הבו לי סימן, רמז הבו לי,
לי הגידו אם זהו גורלי
וגלו לי גם אם היא מזלי. הוי האהבה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©