הוא שברא את האושר
ברא את הכאב
ואנחנו תועים נודדים ביניהם
בנבכי הלב
מסלקים געגוע עקש
מתרפקים על אחר
לו יכולת, אהובי
שלא לכאוב יותר אני יכולה רק לחבק אותך
עוד ועוד ועוד.
עד שכל אותן דמעות בך
יביאו את המנוחה
אני יכולה רק לחבק אותך
עד אשר תאמר
עוד יום נגמר
ועוד מעט מחר. הוא שברא את הנצח
ברא גם את הסוף
ואנחנו תוהים מנסים להגיע
אל שלוות החוף
נודדים כמו רוח של סתיו
מבקשים לגלות.
רק יודעת אהובי,
אוהב אותך עד כלות. אני יכולה רק לחבק אותך
עוד ועוד ועוד.
כי הוא שברא את העצב
ברא את המחר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©