איך עירנו בכתה ושרה - עובר אורח עמוד, הבט: מה לאה בטפסה ההרה, הסמטה שזקנה ללא עת. מקומטת, דלה, צונחת, ובכל זאת פניה יפים. כעדת חיוכים פורחת - סנוניות תחת גג רעפים. ווילון מגוהץ לתפארת, וזמזום מכונת התפירה, עוד ענוג חוורונך, התופרת, מן השיר של תיבת הזמרה. עוד כאז מסגרתך מרובעת, עוד כאז אפורה שמלתך, וכאז חלומך - הטבעת, וחתן נעורים עד בלותך. זאת היא כל הסמטה, עובר אורח, זאת היא כל חמדתה הצרה, אהבנה אתה, עובר אורח, בפזמון של תיבת הזמרה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©