הדרך הברוכה שבה הלכתי
לפתע נעלמה ונגמרה
אמרתי בה אלך ולא שאלתי
גם לא ידעתי את הדרך בה אשוב חזרה. לא זאת שיערתי ילדי, ולא פיללתי
היכן שגיתי ילדתי, לו רק אדע
שדות של בר בשתי ידיים כאן חרשתי
ולי אמרו שעוד אקצור ללא דמעה עד מתי אלוהי
יכה הסהר בגני ובשדותי
לו יכולתי לעצור
ולשוב קצת לאחור ושוב בצמרות נושב הרוח
ומטלטל נפשי ללא רחם
גם אם קשה דרכי ואין מנוח
ודאי אמצא לי יד חמה שאותי תנחם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©