ואולי מעולם לא הייתי,
הפרחים שנפלו בגינה
משאירים לפחות סימני תפרחות
ואני לא השארתי תמונה. ורבות השכבות וגם ככה
זה נדבק אל העור כאבקה,
בקצה של העיר כבר שומעים את השיר,
גם אני שהייתי שתיקה. אם נשמה לא הייתה בי
מעולם לא היו הדברים.
ואינם. הימים סובבים על התער,
אך הרוח אינה משתנה
ואחרי הגבעות הדלתות נקרעות
והדרך שלי מוכנה. ואולי מעולם לא הייתי,
הפרחים שנפלו בגינה
משאירים לפחות סימני תפרחות
ואני לא השארתי תמונה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©