בשחור הליל הדלקתי נר,
קטן, עליז שלהבת.
רגז הליל הסוער,
רגזה הרוח הנושבת. "אכבך נר חצוף!" -
הרוח קול הזעימה.
"דעוך תדעך ללא הבהוב!"-
העננה הרעימה. אך השלהבת הברה
צוחקת וזורחת.
נרי הקט בסערה
אינו יודע פחד. והוא יוצא לקראת סופה
קורן וזך פי שבע,
ושלהבתו מתנפנפה
ברוח הנושבת. ניצנוץ עונה מן ההרים,
לקראת נרי פוסע,
מכל גבעה, מעברים,
עוד נר ונר בוקע. הומה הלילה שיר הימנון,
קדה הרוח מנוצחת -
לאור עליז הניצחון,
לאור אינו יודע פחד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©