באת אל חיי היה אפל וקר
הדלקת את האור בצעד מבוקר
עטפת את כולי נהגת בי ברוך נשקת לכאב, נזהרת לא לדרוך חיבקת בשלווה, גרמת לי לסמוך
דאגת שהפחד לא ייתן לנו לדעוך
סללת את הדרך הארת את הלב
גרמת לי בך ובי להתאהב בדיוק כשחשבתי שלא תהיה עוד אהבה
נחתת במפתיע ונטעת בי תקווה הרגעת את האש שבי הבאת מנוחה
הובלת את ליבי לחוף אחרי הסערה היה קשה להתחבר לזוגיות שוב מחדש
מצאתי את עצמי תוהה אם יש מצב
דיברת ברכות אני הפלגתי למרחק
בסבלנות הבטחת שתתן לי קצת מרחב בדיוק כשחשבתי שלא תהיה. הגעת אל חיי חשבתי מאוחר
תמכת בי בחום היית כמוכר
ליטפת כאהוב,החלטתי שאפתח את דלתי אליך לשינוי המבורך בדיוק כשחשבתי שלא תהיה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©