מילים לשיר הגעגוע של אברהמוס – יונתן אברהם והמעיינות

כשבליבי געגוע קיים,
לא יחלוף הוא מעבר ים,
כי אין תשובה בארץ זרה,
לאותה שאלה שנותרה לא פתורה. איפה אבדה היא מושא תפילתי,
זו הנסתרת איתי לא איתי,
היא בשירת שפתיי היא בחלום,
היא הצועדת איתי בכל יום. אז מחכה כבן אוהב, כאהוב, כילד רך רעב,
לכל יופייה הלא נגמר, חוצה ערים, שממות וכפר,
קורא אלייך אהובה, חשפי פניך בשלווה
אך ארץ זו כבר לא שלי, ורק הזיכרון אצלי כשאת שירת הציפורים, ניצח רעש דחפורים
מול חלומות ילדות צחורה, עומדת האמת ברורה וכך אני שוב חוזר אל ביתי,
חלפו השנים וזוכר הוא אותי,
אך היא איננה, כן, היא כבר לא שם,
אל מראות העבר לא אשוב לעולם. אז מחכה כבן אוהב, כאהוב, כילד רך רעב
לכל יופייה המתפתל, לוחש לה, שובי ישראל.
קורא אלייך אהובה, חשפי פניך בשלווה
אך ארץ זו כבר לא שלי, ורק הזיכרון אצלי כשאת שירת הציפורים, ניצח רעש דחפורים,
מול חלומות ילדות צחורה, עומדת האמת ברורה,
הנביעה מזמן יבשה, הנבואה לא התממשה,
במקום בריתות כורתים עצים, נופי ילדות מנופצים,
כגל לסלע, גל לחוף, אל התקופה הזו אכסוף,
אך היא ממני נלקחה, והניגון כבר לא איתך. חזור חזור, אל ארצך
חזור חזור, כבר לא איתך
חזור חזור, כבר לא שלי
ורק ורק, ורק הזיכרון אצלי.