היו ימים של תכלת ברקיע,
קדימה צעדו גדודים ברחוב.
מו הפרוור אלינו היא הופיעה,
כי לפרוור הגיע קול התוף. הגדודנים, בחוד חודי הכידונים,
הגדודנים - נשבענו לזכרך.
נשבענו לזוכרך בשיר ורננים,
נשבענו לך ולפרוורך.
הגדודנים, בחוד חודי הכידונים,
הגדודנים - נלך! עוד יש ימים של תכלת ברקיע,
הבת, אל לבבנו נילחצך!
ראי הבת, תופנו לך מריע,
ליבנו שבי לך ולארצך. הגדודנים. עוד יבוא יום של תכלת ברקיע,
עוד יבוא יום של שמש בהרים,
וקול תופים ישוב עוד ויגיע,
ישוב עוד לבקשך בפרווריםץ הגדודנים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©