ממזרח ומים ומכל האפסיים
מכפי ישימון ומנבך המים
בוערים לבבות, מושטות הידיים.
הביתה. ומה אש הרובים ואימת בור הכלא
מחשכי מצולה ושיני צור הסלע
לנשמת יהודי שבוית אור הפלא.
הביתה. אם אמות בספינה,
התועה הנודדת
גויתי הושלכה אל תהום הנחרדת
עוד אשוב בדרכי האחת המיוחדת
הביתה. ועטור עשב-ים לראשי כמקלעת
בעיניים כבויות מצניעות את הלהט
אתרפק על החוף בדממה משוועת.
הביתה. וראיתם את דמותי בענן הנוסע
וראיתם את דמותי באור יום הגווע
וקולי ירדפכם לא נוחם לא רוגע.
הביתה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©