כשתינוק הייתי, בן חצי שנה כל מה שרציתי אמא לי נתנה עריסה ודייסה ושמיכת פוך שמכסה כשהייתי ילד בן חמש או שש איך כל יום בתכלת אז רק התבקש לטפס, לשחק, לפרק ולהתחלק היו ימים יפים אי פעם, ימים של הבטחה גדולה אבל איני מוכן לחזור שוב אל ההתחלה כשהייתי נער בן חמש-עשרה היא חכתה בשער ככה במקרה ריגושים, לחשושים, נשיקות והגשושים כשחיל הייתי, גבר בן עשרים בעיני ראיתי עם החברים מלחמות ואשמות, חלומות והרבה דממות היו ימים יפים. כל שנה חולפת היא מסע כבד דרך מעייפת והלב חרד הפחדים מכבידים, ועכשיו עול הילדים היו ימים יפים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©