עכשיו הכל נגמר, לא צוחקים איתך יותר, אתה אולי נבלע בין אלף פרצופים. עכשיו הכל נסגר, לא שומעים ממך יותר והים המשוגע מפזר את הדפים. של שיר שכתבת אתמול על חיים כל כך יפים, על שנאה ואהבה. וכבר עברו השנים מילדות שמתרחקת, כמו תקווה וזיכרון ואמא שמחייכת בחלום. עכשיו הכל נגמר אין נסים ונפלאות, ברגעים הכי רכים אפשר למצוא כמה תשובות. עכשיו אני אתה, מנסים קצת לאהוב ואוספים את השברים. כמה אפשר לחכות. לחיים יותר טובים, לעולם של אהבה (אני אוהב אותך נורא), להיות ביחד מבלי לחשוב מה יקרה. אחרי הכל. האם נחזור שוב לאהוב?!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©