את ידי תנשק ותלך הן אנחנו ידענו מכבר שהכול יגמר כמו שירה יפסק וימס כזמר רק עשן הערביים ישמור זיכרונות וריחות אהבה רק ניחוח שפתך ינבע בשמלה ומטפחת הצמר. רק אתה שהיית מציאות רק אתה שהייתה חלום תתרחק תעבור תחלוף בלי יגון ומזכרת וימצא מבטי את לבך ששכח את ברכת את ברכת השלום מלבלב מזמר ונרמס לרגלי האחרת. בימי בימי אדפדף כבתוגת עמודי הספרים לידי אענוד טבעות של רגעי נשיקה ורטט ואת כל המילים המילים שעוד לא נצטרפו לשירים אנחש במעוף מנגינה שאיננה נקלטת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©