צועדת בשביל מטושטש
נזהרת
לרגע מניחה רגל בחץ הקש
עוצרת פעם הכרתי דרך קצרה
אל מים גדולים
הייתי אז קטנה וברורה
והימים היו פשוט עוברים היו לפעמים זרמים קצת קשים
או אולי מערבולת
אך היו איתי תמיד אנשים
נגד מפולת
הם אמרו: לכי בשביל המסומן
בכיוון החץ
לכי
לא רחוק מכאן
מעיין נוצץ
לכי ילדה
אל המים הטובים
רק תבחרי בין שתי הדרכים: האחת - מסילה של ממש
קורצת כמו בוקר חדש
השנייה - לא מוכרת
כובשת בדרך אחרת ילד תלוי עלי מותש
בין גדרות הברזל והקש
ואני ביניהן לא בוחרת
וכבר כמעט
כמעט מאחרת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©