דרך גבר מתפתלת ומוכה בסנוורים,
חן-אישה ילהיבהו באיוולת-נעורים
תן לו יופי ושוכח כלל חשוב לו, לאדם:
כסות-עיניים היא רק הבל, אין ממש בה לעולם. חן עלומיה ואש בדמיה יוליכוהו שולל,
צחוק בעיניה וטעם שפתיה יפילוהו חלל.
זוהר פניה ישכיחהו מי ומהו בכלל
וחמוקיה יובילוהו באפו כעולל. לא יודע מי היא בעצם, לא יבין את נשמתה;
מסתכל הוא על פניה, לא רואה מה בתוכה.
רק ליופי מתמכר הוא ושוכח שהיא אדם -
יש בה רגש, יש לה אופי, היא כמוהו בשר-ודם. חן עלומיה. כן, הגבר הוא קל-דעת ההולך אחר עיניו;
ביפה יותר בוחר הוא, לא בוחן את הלבב.
כסות-עיניים מתעתעת לא תיטיב לו בחייו,
אשת-חיל כי תהיה לו, תישמט מידיו. חן עלומיה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©